לא יבוטל פס"ד חלוט בהליכי הוצל"פ אשר ניתן כאשר החייב אינו מיוצג

1.        בתאריך 23.3.07, בעקבות חובו של המבקש בלשכת ההוצאה לפועל ועל יסוד פסק דין חלוט, הוציאה המשיבה התראת פשיטת רגל נגד המבקש. בתאריך 11.4.07 הגיש המבקש התנגדות להתראה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בטענה כי פסק הדין עליו בוססה ההתראה ניתן במעמד צד אחד והוגשה בקשה לבטלו, וכי הוא עומד בצו התשלומים אשר ניתן במסגרת איחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל. כשלושה ימים מאוחר יותר, קבע בית המשפט כי הדיון בהתנגדות יתקיים בתאריך 28.6.07.

           כשבועיים לפני מועד הדיון הגיש בא כוחו של המבקש בקשה לדחיית הדיון, בטענה כי יבצר ממנו להגיע, הואיל והוא זומן לדיונים אחרים במועד זה. הבקשה, כמו גם שתי בקשות נוספות שהגיש באותו עניין, נדחתה. משכך, יומיים עובר לדיון הודיע עורך הדין לבית המשפט המחוזי כי אם לא ידחה הדיון, יאלץ להשתחרר מייצוגו של המבקש. בית המשפט קבע כי הדיון יתקיים במועדו, אף אם המבקש יתייצב לדיון ללא ייצוג.

2.        לדיון שהתקיים בתאריך 28.6.07, הגיע המבקש ללא עורך דינו, והודיע שזה התפטר מתפקידו. משבקשה המשיבה לחקור את המבקש על התצהיר שהגיש בתמיכה להתנגדותו, הודיע כי אינו מוכן להיחקר ללא נוכחות עורך דינו. משכך, בקשה המשיבה מבית המשפט להתעלם מהעובדות המצויינות בתצהיר זה. בדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי העלו הצדדים טענות שונות באשר לפסק הדין עליו בוססה התראת פשיטת הרגל. בא כוח המבקש טען, בין היתר, כי הוגש על פסק הדין ערעור, ומשכך אין מדובר בפסק דין חלוט. מנגד, טענה המשיבה, כי בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין נדחתה חלקית, ועל כן אין לקבל את טענת המבקש. לטענת המשיבה, למבקש חובות העולים על 2,3000,000 ש"ח, ולפיכך עיכוב הליכי פשיטת הרגל בעניינו עלול לגרום נזק גדול לנושיו, והיא ביניהם.

3.        בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' סלע) קיים דיון לגופו של עניין, ובפסק דין מנומק ומפורט קבע כי אין בעובדה שהמבקש עומד בצו התשלומים שנקבע על ידי לשכת ההוצאה לפועל כדי למנוע מהמשיבה להגיש התראת פשיטת רגל נגדו. כמו כן, נקבע כי אין בפגמים פורמאליים בהתראת פשיטת הרגל כדי לאיין את תקפותה. עוד נקבע, בהסתמך על פסיקה קודמת, כי הדרישה ב"פסק דין חלוט" לצורך ביסוס ההתראה, מאפשרת הגשת התראה על בסיס פסק דין שהוגש נגדו ערעור. לאור האמור דחה בית המשפט את ההתנגדות שהגיש המבקש, וחייבו בהוצאות.

4.        בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחתה. בית המשפט קבע כי משבחר המבקש להתייצב לדיון בלא בא כוחו, בניסיון לכפות על בית המשפט את דחיית הדיון, חרף דחיית הבקשות שהגיש בנושא, אין לו להלין אלא על עצמו. בית המשפט שקל את עניינם של שני הצדדים והנזק שעלול להיגרם לכל אחד מהם, ונוכח העובדה שהמבקש צבר חובות עתק ובהתחשב בחשש מפני הברחת  נכסים קבע, כאמור, כי הבקשה לעיכוב הביצוע נדחית.

5.        לטענת המבקש, יש לעכב את ביצועה של ההחלטה משלושה טעמים מרכזיים. ראשית, לטענתו של המבקש, ניהול הדיון בבית המשפט המחוזי ללא נוכחות בא כוחו, גרם לו עוול ופגע ביכולתו להתגונן. שנית, לטענת המבקש הוא בעל סיכויים גבוהים לזכות בערעור שהגיש לבית משפט זה, הואיל ופסק הדין עליו בוססה התראה פשיטת הרגל נגדו עומד לערעור שטרם נידון, ונוכח פגמים שנפלו בהתראה, וביניהם  שגיאה באשר לגובה הסכום אותו חייב המבקש. שלישית, המבקש טוען כי מאזן הנוחות מטה את הכף לטובתו, מאחר שהנזק שיגרם לו מאי עיכוב ביצוע ההחלטה עולה על הנזק שיגרם למשיבה באם יעוכב ביצועה. זאת, מכיוון שעניינה של ההחלטה דחיית התנגדות המבקש להתראת פשיטת רגל שהוצאה נגדו. לפיכך, נפתחת הדלת בפני המשיבה, שאף הודיעה על כוונתה לעשות כן בקרוב, להגיש בקשה למתן צו כינוס ולפשיטת רגל.

6.        דין הבקשה להידחות. על אף כי ערה אני לקושי הטמון בניהול דיון משפטי כאשר מי מן הצדדים אינו מיוצג, אני סבורה כי אין בהעדרו של בא כוח המשיב בדיון נשוא ענייננו, כדי להצדיק את עיכוב הביצוע המבוקש. ברי, כי בסמכותו של בית המשפט לסרב לבקשה שעניינה דחיית מועד דיון. משקבע בית המשפט קמא, כי הדיון בהתנגדות להתראת פשיטת הרגל יתקיים במועד שנקבע, והדבר הובא לידיעתם של המשיב ובא כוחו, אין ביכולתו של המשיב להלין על העדרו של בא כוחו מהדיון. לכך אוסיף, כי מועד הדיון נקבע כחודשיים עובר להתקיימותו, כך שלצדדים ניתנה היכולת להיערך בהתאם. דא עקא, בקשת הדחייה מצידו של עורך הדין נתקבלה בבית המשפט רק כשבועיים טרם הדיון. אף אם אניח כי עורך הדין נוכח בקושי שבהתייצבותו למועד שנקבע רק בשלב זה, אין בכך כדי להועיל למשיב. אי הגעתו של עורך הדין לדיון יש בה משום עשיית דין עצמי, שאין לו מקום. המבקש החליט שלא לפנות לייצוג חלופי, ובהחליטו כן, נטל על עצמו את האחריות לתוצאותיה של ההחלטה.

7.        יתר על כן. במסגרת ההחלטה בבקשה אם לעכב ביצועו של פסק דין שוקל בית המשפט שני שיקולים מרכזיים: סיכויי ההצלחה בערעור ומאזן הנוחות (ראו למשל: בש"א 86/89 הרפז נ' אחיטוב, פ"ד מג(1) 334 (1989)). באשר לסיכויי ההצלחה בערעור. מבלי לקבוע מסמרות בעניין, אני סבורה כי קיימים קשיים בטענות אותן מעלה המבקש בערעורו. כאמור, הטעון המרכזי עליו נסמך ערעורו עניינו משמעותה של הדרישה "לפסק דין חלוט" כבסיס להתראת פשיטת רגל, מכוח סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980  (להלן: הפקודה) שזו לשונו:

3. התראת פשיטת רגל

נושה שהשיג נגד חייב פסק דין חלוט לתשלום סכום כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין, זכאי לבקש להמציא לחייב בישראל, או ברשות בית המשפט בחוץ לארץ, התראת פשיטת רגל; לענין התראת פשיטת רגל -

(1) יראו את מי שזכאי אותה שעה לאכוף פסק דין חלוט כמי שהשיגו;

(2) "פסק דין חלוט" - לרבות צו חלוט, ולרבות שטר חליפין, שטר חוב ושיק שהוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 , ולא הגיש החייב התנגדות לביצועם או שהתנגדותו נדחתה בפסק דין חלוט או בהחלטה חלוטה.

           לטענת המשיב, פסק דין חלוט משמעותו פסק דין אשר אין עליו עוד ערעור. בהקשר זה ראוי להעיר, כי בתי המשפט כבר קבעו בעבר כי הגם שפקודת הפרשנות מעניקה ל"מונח חלוט" משמעות שונה, הרי שבענייני פשיטת רגל, גם פסק דין שמתנהל במסגרתו הליך ערעור נכנס לגדרי "פסק דין חלוט", זאת בין היתר לאור סעיפים 3 ו-15 לפקודה (ראו למשל: רע"א 5222/04 פישר נ' יוכמן, פ"ד נט(3), 481 (2004); רע"א 8746/01 שרון נ' עיזבון שורץ, פ"ד נו(6), 448 (2001); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 69-68 (2000) (להלן: לוין וגרוניס)).

           אוסיף, כי אף הטענה בדבר הפגמים שנפלו בהתראת פשיטת הרגל, אינה מגדילה את סיכויי הערעור, התראת פשיטת רגל נחשבת ל"הליך" ומשכך חל לגביה סעיף 238 לפקודה, הקובע כי הליך בפשיטת רגל לא ייפסל מחמת פגם שבצורה או שימוש בו, אלא אם כן סבר בית המשפט כי הם גרמו לעוות דין ממשי אשר אינו ניתן לתיקון בהוראת בית המשפט. משהוצאה התראת פשיטת הרגל נגד המבקש, לא טרח להודיע כי הוא מתנגד לה על סמך הטעות באשר לגובה הסכום אותו הוא חייב, ומשכך אין בטעות זו כדי לפסול את ההתראה  (ראו למשל: לוין וגרוניס בעמ' 72-73(. לא זו אף זו, סעיף 4(ד) לפקודה קובע מפורשות כי לא יראו התראה כנטולת תוקף מחמת זאת בלבד שהסכום הנקוב בה כסכום מגיע עולה על הסכום המגיע למעשה.

           על פניו נראה, איפוא, כי סיכויי הערעור שהוגש לבית המשפט זה המכוון נגד דחיית התנגדותו להתראת פשיטת הרגל שהוצאה כנגדו אינם גבוהים.

8.        בבחינת מאזן הנוחות על בית המשפט לבחון האם במידה ויזכה המערער בערעור לאחר שיבוצע פסק הדין של בית המשפט קמא, יהא זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו, או האם ביצועו של פסק הדין יגרום למערער נזק  שאינו בר תיקון. על בית-המשפט גם לבחון את התוצאות שתגרמנה לכל אחד מהם כתוצאה מהחלטותיו האפשריות. כאשר נזקו הצפוי של האחד גדול, ואילו לצד השני צפויה רק השהיה מוגבלת במימוש טובת הנאה או נזק שניתן לפצותו עליו, תגבר הנטייה שלא ליצור עובדות מוגמרות (ראה למשל: ב"ש 978/84 שכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק, פ"ד לח (4) 572 (1984)). בענייננו לא הוכח כי אי עיכוב הביצוע יגרום למשיב נזק שאינו הפיך. ההיפך הוא הנכון. לאור החובות העצומים הנטענים בעניינו של המבקש, ובשל החשש מפעולות של הברחת נכסים, דומה כי קבלת הבקשה, עלולה ליצור מציאות קשה עבור נושיו, והמשיבה ביניהם, מבלי שניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. מכאן שלא מדובר אך בהשהיה מוגבלת במימוש טובת ההנאה לה זכאית המשיבה - פרעון חובה - כי אם בחשש סביר לשלילתה לחלוטין.

           לאור האמור הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, א' באלול תשס"ז (15.8.2007).

ש ו פ ט ת